שאלות נפוצות על נגישות אתרים

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ותקנות 35 עד 35ו לתקנות הנגישות לשירות (2013). התקנות מחייבות לעמוד בת"י 5568 ברמה AA ולפרסם הצהרת נגישות.

התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. חלק 1 (ספטמבר 2023) זהה ל-WCAG 2.0 חוץ מארבעה שינויים, וחלק 2 עוסק במסמכים דיגיטליים כמו PDF.

סימן ג' לתקנות, שעוסק באינטרנט ובאפליקציות, בתוקף מ-26 באוקטובר 2017. מסמכים שהוכנו מאז והועלו לאתר צריכים להיות נגישים.

לא לפי התקן הישראלי הנוכחי, שמבוסס על WCAG 2.0. סעיפים חדשים יותר מומלצים, ובבדיקה שלנו הם מסומנים "מומלץ".

תלוי במחזור. עוסק פטור או מחזור ממוצע עד 100,000 ₪ פטורים (תקנה 35ו(ז)). אתר ותיק של עסק עם מחזור עד מיליון ₪ פטור לשלוש שנים מתחדשות בתנאים. מעבר לזה אין פטור אוטומטי.

מי שנותן שירות לציבור ומעסיק 25 עובדים או יותר (סעיף 19מב לחוק). זה סף לרכז בלבד, לא לחובת ההנגשה.

לא לפי מחזור, ולא בבקשת נטל כבד. אפשר פטור בשל קושי טכנולוגי להתאמה מסוימת, דרך מורשה נגישות השירות.

תביעה אזרחית עם פיצוי בלי הוכחת נזק (בסיס של 50,000 ₪ צמוד למדד), ייצוגית, ועיצום כספי מהנציבות מאז אוגוסט 2023.

לפי תקנה 35א(ד), סטייה לא נחשבת הפרה אם תוקנה בזמן סביר ולא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה. בינתיים צריך לתת לפונה חלופה נגישה.

לא. היא מוצאת בעיות נפוצות כמו ניגודיות, טקסט חלופי חסר ותוויות, אבל לא יכולה לשפוט אם תיאור נכון, אם סדר הקריאה הגיוני או אם טופס מובן. צריך גם בדיקה ידנית.

לא. ווידג'ט משנה תצוגה לפי בקשת המשתמש, אבל לא מתקן את הקוד. גם הווידג'ט שלנו.

הדוח זמין רק למי שיש לו את הקישור, לא מופיע במנועי חיפוש ונמחק אחרי 30 יום. מי שיצר אותו יכול למחוק אותו קודם.

הדוח הוא בדיקה אוטומטית ולא חוות דעת של מורשה נגישות. הוא עוזר להבין מה לתקן, אבל אינו תחליף לחוות דעת מקצועית.